מחבר Yair Hod Rand

שני אנשי צוות שונים אומרים לי שיש מישהי שאני צריך לראות.אני נכנס לחדר. אישה זקנה יושבת שם, מצומקת, כמעט נבלעת בתוך הכיסא.עיניים כחולות ובהירות מסתכלות בי.יש בהן כאב. יש בהן משאלה. אני מציג את עצמי, שואל אם תרצה לדבר.היא מהנהנת.אני מקרב כיסא ומתיישב מולה. הסיפור מתחיל להתגלגל.על הבן שצועק. על חוסר הכבוד.אני מקשיב. בשלב מסוים…

המזכירה אומרת לי שיש מישהו שאני חייב לראות לפני כולם –״מקרה עצוב במיוחד״. בחדר יושב אדם עם כיסא צמוד לקיר, מול חלון.החולצה פתוחה, בטן בריאה מבצבצת.נראה כאילו הוא יושב בים –אבל בחוץ ברקים ורעמים, ויש לו צינור חמצן באף. אני מציג את עצמי, שואל מה שלומו.הוא מסתכל עליי בשקט, בעיניים בוכות, ונאנח קלות.אני הולך להביא…

דני (שם בדוי), חולה במחלה כרונית, הוא בחור מבריק שאני מלווה כבר תקופה בבית החולים.חד במיוחד, חושב מחוץ לקופסה, ופתר לא פעם בעיות מורכבות –גם כאלה שלא היו כלל בתחום שלו. באחת השיחות שלנו הוא מספר לי שהטלוויזיה מרגיעה אותו.אני משתף שאני לא רואה טלוויזיה.הוא שואל מה אני עושה בזמני הפנוי, ואני עונה: מדיטציה. הוא…

אני מקבל הפניה לפגוש את דנה (שם בדוי) – אישה אחרי ניתוח מסובך, במצב נפשי קשה,נאמר לי שהיא עדין בדליריום (הזיות בגלל חומרי ההרדמה).אני נכנס לחדר, רואה אישה מבוגרת שוכבת במיטה, מחייך אליה והיא בחזרה אלי,היא רואה שכתוב לי על התג "מלווה רוחני"אומרת לי: אה מלווה רוחני, אני מאוד רוחנית, באת לבקר אותי?לא, אני עונה…